1,
2 חברי משלחת יקרים! במסע אליו אתם יוצאים הנכם שליחים! השליחות שלכם מתחילה, בעצם בחירתכם להשתתף במסע לפולין זאת זכות גדולה שכרוכה באחריות ובמשימה חשובה : להקשיב, לראות, לחוות, לגעת, לחיות זיכרונות גם אם הם קשים ונוראיים ולהעביר אותם הלאה. לזכור ולעולם לא לשכוח! באותה נשימה, חשוב שתזכרו, שהנכם עטופים, תרתי משמע בדגל של מדינת ישראל, כך, גם כשאתם יוצאים מארץ - ישראל. ארץ ישראל לא יוצאת מכם! לכל מקום שתלכו... אתם הולכים לארץ ישראל, חזקים בגוף וברוח, כיחידים וכעם, חדורי אמונה ובראש מורם. זקפו קומתכם ודעו תמיד, הנכם מגיעים לפולין מארץ ישראל והנכם חוזרים לארץ ישראל. כי למרות הכל, אף על פי כן עם ישראל חי! שמרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום! שלכם באהבה איריס הראל מנהלת ביה"ס אורט גבעתיים
3 תפילת הדרך לוֹהינוּ יך ה' א י הי רצוֹן מ לּ פנ יכינוּ תּוֹל בוֹתינוּ ש לוֹהי א ו א ידנוּ ל שלוֹם ת צ ע ל שלוֹם ו יענוּ ל מחוֹז ח פ צינוּ ל חיּ ים ת ג ו ו ל שּ מ חה ו ל שּלוֹם אוֹרב ילנוּ מ כּף כּל אוֹי ב ו ו ת צּ ר ענוּיּוֹת וּמ כּל מינ י פּ בּ דּ ר ך עוֹלם ה מּ ת ר גּשוֹת לבוֹא ל דינוּ שה י ת ש לח בּ ר כה בּ כל מע ו ת תנ נוּ ל חן ו ל ח סד ו ל ר ח מים ו רוֹאינוּ וּב עינ י כּל יך בּ עינ ת ש מע קוֹל תּ חנוּנ ינוּ כּי אל ו אַתּה ת חנוּן ילה ו שוֹמ ע תּ פ ילה. שוֹמ ע תּ פ אַתּה ה' רוּך בּ
4 מטרות המסע לפולין )מתוך חוזר מנכ"ל נ"ט)מתוך חוזר מנכ"ל נ"ט ) 10/ א( סיוון תשנ"ט תחולה מ 1 יוני ( 1999 להכיר את עושרם הרוחני והתרבותי ואת מלוא היקפם וחיוניותם של החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם, על ידי ביקור באתרים ומפגש עם השרידים של החיים היהודיים הזרועים ברחבי פולין. לחוש את משמעותם, עומקם והיקפם של החורבן והאבדון של היהודים שנרצחו וכן היהדות שנעקרה. להכיר את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, לעמוד על המניעים והנסיבות שהביאו לעלייתה ומימושה למעשים של האכזריות והבהמיות שלא היו כמותם בהיסטוריה האנושית. לעמוד על יסודותיו של המשטר הטוטליטרי שבמסגרתו הכריזה גרמניה הנאצית מלחמת השמד נגד העם היהודי ורצחה שליש מבני עמנו, וכן ביצעה פשעים אחרים נגד האנושות. להפיק מכך את הלקח האוניברסלי של החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהאבק נגד כל צורה של גזענות. להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של עמידתם האמיצה ומאבקם חסר התנאים והסיכויים של היהודים, שיצאו להלחם בצורר ובכוונותיו הזדוניות. לחזק את הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם הקיבוצי - יהודי, להעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי ולשפר את ההרגשה וההכרה בדבר המחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל. להכיר ולהבין את מורכבות יחסי יהודים - פולנים לאורך ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על הצדדים החיוביים והשליליים שלהם, ולהבין את תולדות יהודי פולין ומורשתם גם על רקע ההיסטוריה והתרבות הפולנית. להביא לליבון ובירור מחודש של המושגים, של הנחות היסוד ושל דפוסי החשיבה והתיחסות אל כל הקשור בתולדות ישראל, בהתנהגות היהודית בשואה, בערכי הציונות, ביחסים של יהודים ולא יהודים ובקינייני המוסר וההומניזם.
5 נדר / אברהם שלונסקי על דעת עיני שראו את השכול ועמסו זעקות על לבי השחוח על דעת רחמי שהורוני למחול עד באו ימים שאיימו מלסלוח נדרתי הנדר : לזכור את הכל לזכור - ודבר לא לשכוח. דבר לא לשכוח - עד דור עשירי עד שוך עלבוני עד כולם עד כולהם עדי יוכלו כל שבטי מוסרי. קונם אם לריק יעבור ליל הזעם קונם אם לבוקר אחזור לסורי ומאום לא אלמד גם הפעם.
6 תוכנית ביקור באתרים בפולין ע"פ שעות תכנית הסיור לתאריך : שעה 6:00 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 15:00 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 20:30 21:00 21:30 22:00 23:00 יום ג' 4.8.2009 שם האתר המראה לוורשה נחיתה בורשה נסיעה לזלוטה, ביקור בקיר הגטו נסיעה וביקור בבית הקברות ככר גז'יבובסקה, ביה"כ נוז'יק הפסקת צהרים בפיצה האט )מול הז'יך( הליכה לעיר העתיקה סיור בעיר העתיקה + זמן חופשי נסיעה למלון הגעה למלון ארוחת ערב במלון הגעה למלון : Hotel Novotel Centrum: בעיר : וארשה City: Warsaw פרטי ארוחות : ארוחת צהריים - משעה 15:00 : עד שעה : ב : בפיצה האט 16:00 ארוחת ערב - משעה 20.00: עד שעה 21:00 : ב : מלון Novotel
7 תכנית הסיור לתאריך : יום ד' 5.8.2008 יציאה ממלון Hotel Novotel Centrum : שעה 06:00 06:30 07:00 08:00 08:30 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 20:00 20:30 21:00 22:00 23:00 שם האתר השכמה ארוחת בוקר + העמסה נסיעה למידאנק )ארוחה ארוזה( מידאנק טקס נסיעה ללובלין הגעה למלון סיור רגלי בעיר העתיקה חזרה למלון ארוחת ערב שיחות ערב כיבוי אורות פרטי ארוחות : ארוחת צהריים ארוזה - עד ארוחת ערב - משעה 20:00: ב : מלון שעה 21:30 : הגעה למלון Hotel Europa: : בעיר : לובלין Lublin
8 תכנית הסיור לתאריך : יום ה' 6.8.2009 יציאה ממלון Hotel Europa : : שעה שם האתר 06:00 06:30 07:30 08:00 08:30 09:30 10:30 השכמה ארוחת בוקר + העמסה נסיעה ללנצהוט 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 15:00 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 20:30 21:00 22:00 22:00 23:00 ביקור בחצר הארמון ובבית הכנסת נסיעה למרקובה מרקובה, מפגש עם בני נוער בגמנסיום ע"ש אולמה ארוחה ארוזה נסיעה לזבילטובסקה גורה זביליטובסקה גורה נסיעה לקרקוב הגעה למלון ארוחת ערב במלון כיבוי אורות פרטי ארוחות : ארוחת צהריים ארוזה ארוחת ערב - משעה 21:00: ב : מלון עד שעה 22:00 : הגעה למלון : Best Westeren בעיר : קרקוב City: Krakow
9 תכנית הסיור לתאריך : יום ו' 7.8.2009 יציאה ממלון Best Westeren : שם האתר שעה השכמה ארוחת בוקר 06:30 07:00 07:30 08:00 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 נסיעה לרבקה סיור ברבקה נסיעה לזקופנה 13:30 14:00 14:30 15:00 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 21:30 22:30 ביקור בזקופנה + זמן חופשי איסוף נסיעה לקרקוב ארוחת ערב + פולקלור + קבלת שבת הגעה למלון פרטי ארוחות : חופשית צהריים ארוחת משעה 14:00 עד שעה 17:00 : ב : זקופנה עד ארוחת ערב 19:00- שעה 21:00 : ב : הגעה למלון Best Westeren : בעיר : קרקוב City: Krakow
10 תכנית הסיור לתאריך : יום ש' 8.8.2009 יציאה ממלון BEST WESTEREN בשעה 8:00 שעה 06:30 07:00 07:30 08:00 08:30 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 15:30 16:00 16:45 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 21:00 21:30 23:00 הגעה למלון Best Westeren : שם האתר השכמה ארוחת בוקר נסיעה לקז'ימייז' - קרקוב ביקור ברובע היהודי - קז'ימייז' נסיעה וביקור בפודגוז'ה : בית המרקחת וסיור רכוב למפעל שינדלר + חומת הגטו העברה לסוקניצה סוקניצה + זמן פנוי ארוחה חופשית איסוף והליכה לאוטובוסים העברה לויאליצ'קה ביקור במכרות המלח א. ערב + פגישה עם חסידת אומות עולם העברה למלון כיבוי אורות בעיר : קרקוב City: Krakow
11 תכנית הסיור לתאריך : יום א' 9.8.2009 שעה שם האתר 06:00 06:30 07:00 07:30 08:30 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 השכמה ארוחת בוקר + העמסה 13:30 14:00 14:45 15:00 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:30 20:00 20:30 21:00 22:30 23:00 24:00 נסיעה לאושוויץ ביקור באושוויץ + סרט הפסקת צהריים בחניון )ארוחה ארוזה( נסיעה וביקור בבירקנאו טקס נסיעה לורשה ארוחת ערב בדרך הגעה למלון פרטי ארוחות : ארוחת צהריים ארוזה משעה 13.00 : עד שעה 14:00 : ב : חניון באושוויץ ארוחת ערב 18:30- עד שעה 19:30 : ב : בדרך לוורשה. הגעה למלון Novotel Centrum : בעיר : ורשה City: Warsaw
12 תכנית הסיור לתאריך : יום ב' 10.8.2009 יציאה ממלון Novotel Centrum : שעה 06:00 06:30 07:00 07:30 08:00 08:30 09:00 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 15:00 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 20:30 21:00 21:30 22:00 23:00 שם האתר השכמה ארוחת בוקר + העמסה נסיעה לאומשלגפלאץ ביקור באומשלאגפלאץ נסיעה לטרבלינקה הגעה לטרבלינקה )ארוחה ארוזה סיור בטרבלינקה טקס נסיעה לורשה מסלול הגבורה בית קורצ'אק נסיעה לשדה התעופה טיסה לארץ
13 מידע כללי על האתרים בהם נבקר ורשה ורשה היא בירת פולין והגדולה בעריה. העיר שוכנת על גדות הנהר ויסלה, שני שלישים בגדה המערבית ושליש בגדה המזרחית של הנהר. בתאריך 28 לספטמבר 1939 נכנס הצבא הגרמני לווארשה לאחר מצור של שלושה שבועות והריסת חלקים נכרים של העיר. האוכלוסייה האזרחית ובכללם יהודים רבים, שניסתה בהתחלה להגן על העיר נכשלה. העיר הופצצה מהאוויר, ונמצאה במצב של חורבן, תוהו ובוהו, ללא חשמל מים ומזון. גטו ווארשה כבר בראשית נובמבר 1939 באו לישיבה של היודנראט נציגי הגסטאפו והגישו דרישה להקים בווארשה גטו תוך שלושה ימים, ולהעביר לתוכו 150.000 יהודים שהתגוררו מחוץ לתחום שנועד בשביל הגטו. עד ל 15 - בנובמבר 1940 ניתן ליהודים בגטו להיכנס ולצאת באורח חופשי ולנהל את עסקיהם, שנמצאו מחוץ לתחומי הגטו. ואולם ב 16 בנובמבר 1940 נסגרו השערים באורח בלתי צפוי, ואיש לא הורשה עוד לצאת מן הגטו ללא רשיון מיוחד, שקשה היה להשיגו. אולם ביום 23 באוקטובר 1941 הופיעה פקודה חדשה, לפיה נקבע על יציאה מן הגטו עונש אחד בלבד : עונש מוות. לגטו הוכנסו 400.000 מיהודי ווארשה, ועוד 86.500 יהודים נוספים מעיירות מאזור ווארשה. בתוך הגטו נכלאו אם כן כמעט חצי מיליון בני אדם. הצפיפות בגטו הייתה ללא שיעור. בכל חדר היו בין 6 ל 13 דיירים. לפי נתונים סטטיסטיים שהוכנו עוד בגטו, מתו בפרק הזמן שבין ה 1 - בספטמבר 1939 ל 1 - באוגוסט 88.896 1942 אנשים, מהם מתו ברעב במישרין 18.320 אנשים. ב 22 - ליולי 1942 החלו הגירושים למחנה ההשמדה טרבלינקה. המרד שהחל בינואר 1943 הסתיים במאי אותה שנה. אתרים יהודיים מרכזיים אנדרטת המרד - נתן רפפורט האנדרטה לזכר לוחמי הגטו, הוקמה בלב הגטו לשעבר, ברחוב זמנהוף. נבנתה ע"י הפסל נתן רפפורט ז"ל )יהודי יליד ווארשה שהצליח לעבור לסיביר בזמן המלחמה(, והעתק מדויק שלה מצוי ב"יד ושם" בירושלים - אתר משותף לשתי המדינות. ליד האנדרטה מתקיימת מידי שנה העצרת הממלכתית לציון יום המרד בגטו. לאנדרטה שני חלקים : החזית - מוקדשת ללוחמי הגטו ויצוקה מברונזה; העורף חצוב באבן מוקדש לקורבנות. האומשלאגפלאץ כיכר השילוחים כיכר בצפון הגטו סמוך לתחנת רכבות המשא וליד בית - הספר המקצועי. מחצר האומשלאגפלאץ לאחר ריכוזם נשלחו רוב יהודי ווארשה לטרבלינקה ומיעוטם לתחנות אחרות. התחנה החלה לפעול עם האקציות הראשונות בקיץ.1942 כיום שטח האתר מצויין בקיר כמצבה ובו כתובת בפולנית, יידיש ועברית, המציינים את המקום. מילא 18 הבונקר הראשי של א. י. ל ). הארגון היהודי הלוחם( בווארשה בימי מרד אפריל. לאחר השריפות הגדולות בגטו ואובדן הבסיסים, התרכזו בו פלוגות לוחמים רבות ועמן מפקדת הארגון. למעלה מ 100 לוחמים וביניהם מרדכי אנילביץ, מפקד המרד, מצאו בו את מותם. מהבונקר לא נותר דבר. ככר שלושת הצלבים במרכז הכיכר ניצבת כנסיית אלכסנדר, ובקצה הכיכר נמצא פסלו של ויטוס, שהיה מנהיג מפלגת האיכרים הפולנית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הכיכר הכיכר התפרסמה בעקבות פרסום סיפורו של ז'מיאן "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". הסיפור מתעד את קורותיהם של חבורת ילדים יהודיים שברחו מהגטו ו"התנחלו" ב"לוע הארי", בכיכר הנמצאת בלב הרובע הגרמני של ורשה. באזור כיכר שלושת הצלבים היו מרוכזים מוסדות השלטון הנאציים, הדירות של הקצינים הבכירים ", בית החייל הגרמני", בתי קפה, מועדונים, ובתי
14 קולנוע "רק לגרמנים". חבורת הילדים, כללה בנים ובנות, שהצעיר שבינהם היה בן ארבע. הילדים התפרנסו מרוכלות, מכרו לגרמנים סיגריות ווודקה מזויפים, ספסרו בכרטיסים וגם עסקו פה ושם במופעי רחוב קטנים. החבורה, התגבשה למעשה מכמה קבוצות אשר שוטטו ברחובות ווארשה לאחר המרד ושרפת הגטו, הם שרדו בזכות היותם קבוצה מלוכדת עם גילויים מדהימים של עזרה הדדית. הגדולים והחזקים שמרו והגנו על הקטנים והחלשים. עד לאותו יום בו יוסף ז'מיאן פגש בהם במקרה, הם חיו ללא כל סיוע מבוגרים ודאגו בעצמם לכל צורכיהם : מקומות לינה ומסתור, מזון, בגדים נקיים ואפילו לרחצה שבועית. אחד הדברים המיוחדים לחבורה הזאת הם התצלומים שנותרו מאותם ימים. רוב ילדי כיכר שלושת הצלבים ניצלו, חלקם השתתפו ב"מרד הפולני". ואחרי המלחמה עלו לארץ, הקימו משפחות ושרתו בצה"ל. הגשר )פינת ז'לזנה חלדונה( ורחוב חלודנה רחוב חלודנה בתקופת הגטו היה רחוב ארי, והוא היווה את ההפרדה בין הגטו הקטן לגטו הגדול. גשר צר חיבר את שני הגטאות, ובכניסה אליו השתרך תור ארוך מאד לעיתים של מספר שעות בו נאלצו היהודים להמתין כשעברו מעל רחוב חלודנה. בית - הכנסת נוז'יק הוקם ב.1899- הוא אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בווארשה במאה ה.20 ייחודו של בית - הכנסת הוא בהיותו אבן פינה בתולדות הנגינה היהודית הדתית. הוא המה מתפללים חובבי נגינה שנהרו אליו אף ממרחקים. בית - הכנסת נחרב בזמן השואה, שוקם בכספים יהודים ובעידוד ממשלת פולין, נחנך ב,1983 - ומשמש כיום בית - הכנסת המרכזי. כמעט שאין בו מתפללים. בית - הכנסת ברחוב טלומצקה בית הכנסת הגדול שהיה גם בית - הכנסת הייצוגי של ווארשה. ייחודו של בית - הכנסת הוא שהיה היחידי שהוקם בחזית הרחוב בעוד יתר בתי - הכנסת היו חבויים בחצרות. ביהכ"נ התקיים 65 שנה )הוקם בשנת (1878 ונחרב בתקופת השואה. פיצוץ ביהכ"נ במאי 1943 סימל את סיומו של מרד גטו ווארשה, ואז גם נשלח המברק המיוחל לברלין שבישר את "חיסול הרובע היהודי הגדול ביותר במזרח אירופה". בית - העלמין היהודי "שתיקת האבן, רחש העלים צעד צעד דרך ההיסטוריה של בית העלמין" לפני מלחמת העולם השניה, בשנת,1939 היו קבורים בבית - הקברות 150.000 מתים. משך שנים רבות קברו על פי הנוהג הדתי, תוך הפרדה בין המינים בחלקות שונות. על מצבות שונות ניתן להבחין בעיטורים הבאים : כשהנפטר היה אדם צעיר ניתן להבחין בדמויות סמליות כגון אריות, שתילים, עצים על מצבות כוהנים : ניתן להבחין בכפות ידיים בברכת כוהנים. על מצבות לוויים : כד מים לנטילת ידי הכהן. כשהנפטר היה בעל צדקה : יד המשלשלת מטבע לקופת הצדקה. כשהנפטר היה למדן : היו ספרים חרוטים באבן. עיצוב המצבות השתנה עם הזמן. בתחילה היה עיצוב אחיד, אבן גבוהה ומעוגלת בקצה העליון. עם הזמן בהשפעת התקופה והאופנה, החלו אנשים בעלי רכוש להעמיד לקרוביהם מצבות מסוגננות. רוב המצבות פונות מזרחה לירושלים. הכתובות על גבי המצבות, בנוסף לפרטים אודות הנפטר, מכילות הרבה פעמים פסוק מספר תהילים. את תשומת הלב מושכים ה"אוהלים" שהוקמו על קברותיהם של רבנים וצדיקים מפורסמים. ליד אוהלים אלה נערכו תפילות בציבור ונודבו כספים למטרות צדקה. מיד בכניסה, מול שער בית העלמין, נמצא האוהל על קברו של רבה הראשון של ווארשה, שלמה זלמן ליפשיץ ז"ל, שמת במחצית הראשונה של המאה ה.19
15 יאנוש קורצ'אק יאנוש קורצ'אק נולד בשנת 1878 בשם הנרי גולדשמיט למשפחה יהודית מתבוללת. בשנת 1904 סיים את לימודי הרפואה, במהלכם עסק בכתיבה עיתונאית. אח"כ הפך לרופא ילדים. במלחמת רוסיה - יפן,1905-1906, שירת כרופא צבאי. ב 1911- החל קורצ'אק לנהל בית יתומים לילדים יהודים בוורשה. הוא הקים שם כעין "רפובליקה" של ילדים עם בית נבחרים, בית משפט ועיתון. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שוב הפך לרופא צבאי ובזמנו הפנוי כתב מאמרים העוסקים בחינוך. בשנת 1918 חזר לוורשה ולפי בקשת הממשלה הפולנית החדשה הקים בית יתומים נוסף ליתומים שאינם יהודים. קורצ'אק כתב ספרים בנושאי חינוך וכן ספרי ילדים ונוער. בתחילת שנות ה 30- הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולריות רבה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב 1934- וב 1936- ביקר בא"י ופגש רבים מחניכיו שעלו ארצה. בשנת,1939 עם פרוץ המלחמה, התנדב קורצ'אק לצבא הפולני, אך נדחה מחמת גילו. ב 1940 - אולץ בית היתומים לעבור לגטו וקורצ'אק עבר יחד עם חניכיו. באוגוסט 1940 באו הגרמנים לקחת את ילדי בית היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. הגרמנים הציעו לקורצ'אק חנינה ממוות ואפשרו לו להישאר בגטו, אבל קורצ'אק דחה את ההצעה ובחר להישאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. הפעם היחידה בה שיקר קורצ'אק לחניכיו הייתה כאשר הסתיר מהם לאן מועדות פניהם. "גם לילד הזכות לכבוד כבוד לאי ידיעתו, לכשלונותיו, לדמותו, למאמציו, לקניינו : כבוד לתעלומות ולהיסוסים של יגיע הגידול הקשה ". יאנוש קורצ'אק " : זכות הילד לכבוד" לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל ). כך אני מהרהר יוני ( 1939 תאור הילד ע"פ יאנוש קורצ'אק משורר הוא אדם שמאד הוא שמח ומאד הוא מצטער, נוח לכעוס ואוהב בחוזקה. אדם המרגיש חזק מתרגש חזק ומשתתף בהרגשת זולתו. וכאלה הם הילדים. ופילוסוף הוא אדם המתבונן מאד ושוקל ורוצה דווקא לדעת איך הכל היה באמת. ושוב כאלה הם הילדים. הילדים קשה להם לומר מה הם מרגישים ועל מה הם חושבים מפני שהדיבור מצריך מילים. ועוד קשה מזה לכתוב. אבל הילדים באמת משוררים הם ופילוסופים. דרכו האחרונה - אנדה עמיר הוא הלך לפניהם כה שקט, כמו לחג הוא כוון צעדיו, "אנה - אן זה נלכה כעת"? שואלים ותמהים ילדיו. "אנחנו יוצאים לחופשי. ראו, השער נפתח לרווחה. לא לבכות! רק לשיר! שירי חג ושירים של שמחה! והרחוב התפרש כמו מרבד לרגלי ילדים יחפים, השרים "איננו לבד, צועדים לנופים היפים. כי הדוקטור, הוא לא יעזוב ילדיו, הולכים כאן כולם, הוא אתנו הולך -, עד הסוף, הוא אתנו לעד, לעולם".
16 וייליצ'קה מכרות המלח ויליצ'קה Wieliczka עיר הנמצאת 13 ק"מ מקרקוב, ממוקמת למרגלות הרי הקרפטים. העיר נודעה בעולם בעיקר בזכות מכרה המלח העתיק שבה, שהוכרז על - ידי אונסק"ו כאחד מבין 12 האתרים הראויים ביותר לשימור בעולם. כדי להיכנס למכרות המלח נכנסים למעלית חשוכה המובילה את המבקרים 80 מטרים מתחת לפני האדמה, אל נבכי המכרה שנראה כמו ארץ האגדות. במסלול של שלושה ק"מ מתוך 250 ק"מ, שעל פניהם משתרע המכרה, נגלה עולם מדהים של פיסול במלח : מעברים, חדרים, אגמים תת - קרקעיים, מערות ואולמות גדולים. בכנסייה ענקית שנחצבה במלח, ופסל האפיפיור בולט בה, מתקיימים קונצרטים, ועשרות פסלי ענק מרהיבים מלמדים על הווי הכורים מתחת לאדמה. הביקור במכרות אורך כ 3-2 שעות. הטמפרטורה בעומק המכרה מגיעה לכ 15 מעלות צלזיוס.
17 מאיידנק מחנה מאיידנק שליד העיר לובלין הוקם בשנת.1941 בתחילה הוכנסו אליו שבויי מלחמה, ורק מאוחר יותר גדל המחנה והחלו להגיע אליו יהודים מסלובקיה, צ'כיה, צרפת ויוון. באביב 1942 הותקנו בו מתקני השמדה בגז ותנורים לשרפת הגופות. בקיץ אותה השנה החלו להגיע למחנה יהודי פולין בהמוניהם. שנה לאחר מכן, באביב,1943 החלה ההשמדה ההמונית, אשר הגיעה לשיאה בנובמבר, כאשר ביום אחד הוצאו להורג 18,400 יהודים. מי שהגיע למחנה סופו היה ברור. גם ללא מתקני השמדה ישירה, התנאים היו מחושבים כך שהאסיר היה מוכרח למות, אם ברעב, במחלות או בתשישות. המגורים היו בצריפי אורוות. בכל צריף כזה חיו בין 500 ל 800- אסירים. העבודה בה עסקו האסירים הייתה ללא תכלית ותוכננה כך שתביא את הגוף לידי כליה. בגדי האסירים והמזרנים עליהם שכבו היו מלאים פשפשים וכינים, מחלות הטיפוס והשחפת הכו ללא רחם. "הריפוי" נוסח מאיידנק היה הוצאה להורג בירייה. בכניסה לתאי הגזים נהגו לתת לילדים סוכרייה. לפי הערכות נרצחו במחנה לפחות 200,000 יהודים. לאחר המלחמה נותר המחנה עומד על תילו, ולא נערכו בו שינויים או שיפוצים. כיום משמש המחנה כאתר הנצחה. יער זביליטובסקה גורה חיפשתי את אבי / ישראל הדרי באתי למיידאנק לחפש את אבי. מצריך לצריף, מבור אפר לבור עצמות, חיפשתי את אבי. אני פה, אמרתי לאבי אני פה. והוא שמע אותי ואני ראיתי את פניו אותם הפנים מהם נפרדתי ביום האקציה. בין אלפי הנעליים חיפשתי את המגפיים שלו. בוודאי שאני זוכר את המגפיים שהוא נעל. חיפשתי וחיפשתי בכיתי ובכיתי ואת מגפיים לא מצאתי. הסתכלתי על הנעליים שלי ואמרתי רק מקרה רק מקרה שאתן איתי הרי עמדנו באותה השורה בטרנספורט למיידאנק ורק בזכות אבי שדחף אותי החוצה אתם איתי, ונעלי אבי מתים במצבור הענק של הנעליים חיפשתי את הכובע שלו, אבי תמיד חבש כובע את אותו הכובע, מצחייה אפורה ובאמצעיתה כפתור, אף הוא אפור גם הכובע קבור עמוק בערמה ואפר אבי תחת כיפת האפר הענקית, ואני עמדתי שם ומלמלתי כל הזמן : אבא אבא יער סמוך לטרנוב, בו נרצחו ונקברו בקברי אחים 6,000 מיהודי טרנוב ואזרחים פולנים רבים. הגרמנים כפו על פולנים מקומיים לחפור בורות ביער, ובלילות הובילו לשם יהודים וירו בהם למוות. במקום ישנם קברי אחים, המסומנים על ידי גדרות - שלושה בורות של יהודים, שלושה בורות של פולנים, ובור נוסף של 800 ילדים. במקום הוקמה אנדרטה לזכר הקורבנות.
18 טרבלינקה מחנה השמדה טרבלינקה היה אחד משלושת מחנות ההשמדה שהופעלו במסגרת "מבצע ריינהרד". מקום המחנה היה באזור דליל אוכלוסין, מכוסה יער ומוסתר בחורש. המחנה אשר היה בנוי בצורה מלבנית הוקף על ידי גדר תיל כפולה, כאשר הגדר הפנימית הייתה שזורה בענפי העצים שהסתירו מבחוץ את שטח המחנה ואת הנעשה בו. המחנה היה מחולק לשלושה אזורים : אזור מגורים, אזור הקבלה ואזור ההשמדה. במחנה הוחזקו בין 700 ל 1,000- אסירים יהודים, אשר הוצאו מתוך המשלוחים שהובאו להשמדה. הם אולצו לעשות את כל העבודות הפיסיות במחנה, ובכללן תהליך ההשמדה, וכן עסקו בעבודה לצורכי שירות לסגל הגרמני והאוקראיני. האסירים הוחזקו בעבודות השונות רק ימים או שבועות אחדים, ואחר כך נלקחו לתאי הגזים, ובמקומם באו יהודים אחרים מהמשלוחים. טכניקת ההשמדה בטרבלינקה פעלה בצורה הבאה : היהודים הובאו למחנה ברכבות בעלות קרונות משא. כאשר הורדו מהרכבת, אחד ממפקדי התחנה פנה אליהם ואמר ש"הם הגיעו למחנה מעבר וממנו יישלחו למחנות עבודה, ולשם כך עליהם לעבור רחצה במקלחת ובגדיהם יעברו חיטוי". היהודים הוכנסו למגרש המשלוחים : הגברים הופנו לצד ימין והנשים והילדים לצד שמאל. הנשים והילדים הוכנסו לצריף, שם היה עליהם להתפשט וגזזו את שיער הנשים. בהיותם עירומים הורצו לתאי הגזים. לאחר שנדחסו הקורבנות לתאי הגזים, המוסווים כמקלחות, הופעל המנוע שהזרים חד - תחמוצת הפחמן, ובתוך פחות מחצי שעה נחנקו כולם. גוויות הנרצחים הוצאו מתוך התאים, הוטלו לבורות וכוסו. בגמר השמדת הנשים והילדים נלקחו הגברים, שעד אז הוחזקו עירומים במגרש המשלוחים, אל תאי הגזים. באוקטובר,1942 במסגרת "ייעול" תהליך ההשמדה, הוקם גם ה"לאזארט". לשם הובאו היהודים שלא היה בכוחם ללכת במסלול הרגיל לתאי הגזים. הם נלקחו למקום סגור שדגל "הצלב האדום" התנוסס עליו ושם נורו בתוך בור. השמדת ההמונים בטרבלינקה נמשכה עד אפריל,1943 והחלו במבצע שריפת הגוויות. בריחות רבות היו מהמחנה, בעיקר בחודשי קיומו הראשונים, לפני שהונהגו הסדרי בטחון ושמירה קפדניים. רק מעטים מקרב הבורחים ניצלו. במרוצת הזמן תוגברו סדרי השמירה, וכתגמול על כל אסיר שברח הוצאו להורג עשרה אסירים יהודים. אמצעים אלה מנעו אפשרויות בריחה. בתוך טרבלינקה היו מקרים אחדים של התנגדות מצד יחידים ומצד משלוחים שלמים, ובמאבק נפגעו אנשי ס"ס ואוקראינים. בתחילת 1943 התארגנה קבוצת מחתרת בקרב אסירי המחנה. בראש המחתרת עמד ז'אלו בלוך. המחתרת תכננה להוציא נשק ממחסן הנשק הכללי של הס"ס, לחמש את חברי המחתרת, להשתלט על המחנה ולהורסו, לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים. סמוך לסיום שריפת הגוויות וחיסול המחנה, שמשמעותו גם חיסול האסירים הנותרים, החליטו מפקדי המחתרת לא לדחות עוד את מועד המרד, והוא נקבע ל 2- באוגוסט,1943 בשעות אחר הצהריים. חברי המחתרת שקיבלו לידיהם נשק פתחו באש לעבר אנשי הס"ס והציתו חלק ממבני המחנה. החלה הסתערות המונים ובריחה החוצה. לעבר הבורחים נורתה אש מכל מגדלי השמירה, ורוב הבורחים נהרגו. כ 70- בורחים הצליחו לשרוד עם השחרור. בסך הכל נרצחו בטרבלינקה 870,000 נפש. במרידה נשרף רוב המחנה. שטחו נחרש ונזרע, נטעו בו עצים והוקמה חווה חקלאית שיושבו בה אוקראינים. כיום קיים בשטח המחנה אתר הנצחה על מאות אבנים חרוטים שמות המדינות והערים שמהן נרצחו קורבנות השואה -. בית קברות לקהילות.
19 טרבלינקה / בתיה שוסטרמן טרבלינקה, ים של אבנים אבנים מכל הסוגים אבן מרובעת אבן מעוגלת אבן מחודדת אך לכל האבנים משותף כל אבן זועקת : אל תשכח כל אבן היא סיפור חיים כל אבן מסמלת את אותם יהודים טרבלינקה, ים של אבנים... טרבלינקה עדות http://www.youtube.com/watch?v=lawkxh98wek&feature=user התחנה הקטנה טרבלינקה / ולדיסלאב שלנגל, תרגום הלינה בירנבאום כאן התחנה טרבלינקה כאן התחנה טרבלינקה בקו שבין טלושץ' לוורשה מתחנת הרכבת וורשאו - אוסט יוצאים ברכבת ונוסעים ישר הנביעה נמשכת לפעמים חמש שעות ועוד 45 דקות ולפעמים נמשכת אותה נסיעה חיים שלמים עד מותך והתחנה היא קטנטונת שלושה אשוחים גדלים בה וכתובת רגילה אומרת : כאן התחנה טרבלינקה... כאן התחנה טרבלינקה... ואין אפילו קופה וגם איש המטענים איננו ובעבור מיליון לא תקבל כרטיס חזור ואיש לא מחכה בתחנה ואף אחד לא מנפנף שם במטפחת רק באויר תלויה דממה לקדם פניך בשממה אטומה ושותק עמוד התחנה ושותקים שלושת האשוחים שותקת הכתובת השחורה כי כאן התחנה טרבלינקה.. כאן התחנה טרבלינקה... ורק שלט פרסןמת תלוי עוד מאז סיסמה ישנה ובלויה האומרת : "בשלו רק בגז" כאן התחנה טרבלינקה כאן התחנה טרבלינרקה...
20 לודז' ) (Lodz בפי היהודים : לודז'. עיר בפולין, מדרום - מערב לורשה, העיר השנייה בגודלה בפולין, אחרי ורשה, והקהילה היהודית השנייה בגודלה, אחרי ורשה. יהודי לודז' תרמו רבות לפיתוח העיר. הם היו בין מייסדי מפעלי תעשייה רבים. התפתח פרולטריון יהודי, והוא תרם רבות לצביונה המיוחד של הקהילה היהודית. לודז' היתה מרכז תרבות יהודית חשוב. בעיר נבנתה רשת בתי - ספר יהודיים, ובכלל זה שלוש גימנסיות עבריות )הגימנסיה העברית הראשונה בפולין נוסדה בלודז' ב,(1912- ישיבות, ספריות )הגדולות ביניהן על - שם בורוכוב ועל - שם גרוס(, תיאטרונים יהודיים ומועדוני ספורט )'בר - כוכבא', ה'כוח' ', קדימה' ', שטרן' ועוד(. פעלו בה אנשי רוח דגולים, ובהם המשוררים והסופרים יצחק קצנלסון, משה ברודרזון, יעקב כהן, ודוד פרישמן; הציירים ארתור שיק, מאוריצי הירשנברג, ליאופולד פיליכובסקי ויעקב ינקל אדלר. בין יוצאי לודז' היו ארתור רובינשטיין ואהרן ואפרים קציר )קצ'לסקי(. בקרב יהודי ל' התנהלה פעילות פוליטית וציבורית ערה ביותר. חשיבות מיוחדת היתה לפעילות בשטח העזרה הסוציאלית : הוקמו בתי - חולים ובתי יתומים ומוסדות עזרה יהודיים אחרים. ב 8- בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את לודז', היא נכללה בחבל הורטלנד וסופחה לרייך. ב 11- באפריל 1940 הסבו הכובשים את שם העיר לליצמנשטט (Litzmannstadt: שמו של מצביא גרמני שבמלחמת - העולם הראשונה כבש את לודז'(, ולפיכך מכונה גטו לודז' ברוב התעודות' ליצמנשטט גטו '. השלטונות הגרמניים הוציאו בזה אחר זה הוראות וצווים הפוגעים קשות באוכלוסייה היהודית. נאסר על היהודים לצאת את בתיהם מ 5- לפנות ערב עד 8 בבוקר. ב 17-15- בנובמבר 1939 הרסו הגרמנים את כול בתי - הכנסת בעיר ב. ב 4- בנובמבר 1939 חויבו היהודים לשאת סרט שרוול צהוב, וב 17- בנובמבר חויבו במקום זאת לשאת מצד ימין של הלבוש, מלפנים ומאחור, טלאי צהוב בצורת מגן - דוד. עד מרס 1940 גורשו מן העיר או יצאוה ביוזמתם כ 70,000- יהודים. בין הנמלטים מרצונם היו יהודים שרצו להגיע לאזורים במזרח שבשליטת הסובייטים, והיו יהודים שסברו כי מצב היהודים בורשה ובערים אחרות בשטח הגנרלגוברנמן טוב יותר. ואולם, רוב היוצאים מלודז' לא יצאו מרצונם, אלא גורשו בידי הגרמנים, שביקשו להקטין במידה ניכרת את מספר היהודים בעיר. ב 10- בדצמבר 1939 הוציא המושל פרידריך איבלהר,, פקודה סודית להקים גטו בחלקה הצפוני של העיר, בשכונת העוני היהודית באלוטי. ב 16- בינואר 1942 התחילו השילוחים מגטו לודז' למחנה ההשמדה חלמנו. בחודשים ינואר - מאי 1942 הוצאו מהגטו ונרצחו במחנה ההשמדה חלמנו 55,000 יהודים, וכן כ 5,000- צוענים ששוכנו זמנית בלודז', בגוש בתים שהוצא בשבילם משטח הגטו. כול שנות קיומו של הגטו בל' התנהלה בו פעילות בלתי חוקית ערה, מפלגתית, ציבורית ותרבותית. לאחר סגירת הגטו התארגנו לפעילות תאים של כול המפלגות היהודיות שפעלו בעיר לפני המלחמה. המפלגות וארגוני הנוער פיתחו פעילות תרבות נמרצת שמטרתה מניעת הסכנה להידרדרות מוסרית וחיזוק המימד הרוחני בגטו. אורגנו לימודים חשאיים, התקיימו הרצאות סדירות ופעלו ספריות חשאיות. חשיבות רבה נודעה גם לפעילות תרבות בלתי חוקית של חוג הסופרים, בראשותה של המשוררת מרים אולינובר. פעלו בגטו גם חוגים של דתיים, שאירגנו תפילות בחשאי ולימודי דת במחתרת.
21 באביב 1944 החליטו הנאצים לחסל סופית את הגטו בלודז'. לשם כך הופעל מחדש מחנה ההשמדה חלמנו. ב 23- ביוני 1944 התחילו הגירושים למחנה ההוא במסווה של שילוחים למחנות עבודה בגרמניה. עד 14 ביולי הוצאו 7,176 יהודים מן הגטו, הועברו במשמר גרמנים כבד למחנה ההשמדה חלמנו ושם נרצחו. ב 7- באוגוסט 1944 חודשו הגירושים, אך שונה יעדם, ובמקום לחלמנו כוונו המשלוחים המזורזים, שקיבלו אופי של פינוי, למחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו. אוכלוסיית הגטו גילתה התנגדות פסיווית. יהודים עשו מאמצים כבירים להתחמק מן הגירוש בתקווה לשחרורה הקרוב של העיר בידי הצבא האדום המתקרב.. ב 30- באוגוסט יצא המשלוח האחרון לאושוויץ. בסך - הכול גורשו לאושוויץ כ 74,000- תושבי הגטו. אחרי הגירוש נותרו בגטו בשני מחנות איסוף כ 1,200- יהודים. אחרי זמן קצר הועברו 600 מהם למחנות עבודה בגרמניה, בעיקר בדרסדן 600. הנותרים רוכזו במחנה ברחוב יקובה. לפני נסיגתם מלודז' תיכננו הגרמנים להוציא להורג את כול אסירי המחנה ברחוב יקובה, והוכנו לשם כך בורות בבית העלמין היהודי. האסירים הבחינו במתרחש ובבוא השעה הצליחו להימלט ולהסתתר בשטח הגטו המוכר להם. האסירים הללו, כ 800- במספר, שוחררו ב 19- בינואר 1945 בידי הצבא האדום.
22 אושוויץ - בירקנאו מחנה ריכוז והשמדה, הגדול מבין כ 200- מחנות הריכוז והעבודה של הנאצים, והמחנה הגדול ביותר למטרות השמדה של העם היהודי באמצעות גזים. ב 27- באפריל 1940 פקד היינריך הימלר להקים מחנה ריכוז חדש וגדול ליד העיר אושווינצ'ים במזרח שלזיה העילית, אותו בנו עובדי כפיה יהודים ואליו הגיעו לאחר מכן אסירים פוליטיים פולנים. עד מהרה נודע אושוויץ כמחנה הריכוז הנאצי הגרוע ביותר. במרס,1941 ציוה הימלר להקים אגף שני למחנה, הרבה יותר גדול, במרחק שלושה ק"מ מהמחנה המקורי. האגף נקרא אושוויץ 2 בירקנאו. המחנה המקורי כונה "שטאמלאגר" אושוויץ.1 בשלב הסופי היה בירקנאו מורכב מתשע תת יחידות, נפרדות זו מזו בגדר תיל מחושמלת. במונוביץ' הוקם מחנה שלישי, אושוויץ 3 בונה מונוביץ. הוקמו מחנות משנה אחרים, מסונפים למונוביץ, וגם הם נכללו במסגרת אושוויץ.3 במרוצת הזמן נבנו עוד 45 מחנות משנה. אוושוויץ 2,1, ו 3- וכן שאר מחנות המשנה, היו כפופים לסגל פיקוד אחד ששכן באושוויץ.1 מפקד המחנה היה רודולף פרנץ הס. הסגל הנאצי במחנה הסתייע בכמה אסירים בעלי זכויות יתר, שנהנו ממזון ומתנאים טובים יותר, והיה להם סיכוי רב יותר לשרוד, כל עוד סייעו באכיפת שלטון הטרור. אסירים אלה נקראו "קאפו". בירקנאו, שהיה המאוכלס ביותר ברשימת המחנות, היה גם האכזרי ביותר בתנאיו. אסירי מחנה בירקנאו היו בעיקר יהודים פולנים וגרמנים. זמן מה היה במקום מחנה משפחות של הצוענים ומחנה המשפחות של יהודי צ'כיה. במרס 1942 החלו להגיע לבירקנאו רכבות מיוחדות, שארגן המשרד הראשי לביטחון הרייך, ובהן יהודים ממדינות הכבושות באירופה. הרכבות, בדרך כלל רכבות משא, עצרו בשלוחה מיוחדת של המסילה, שנבנתה בתוך בירקנאו ונקראת "רמפה". בבירקנאו פעלו תאי הגזים והמשרפות של מרכז ההשמדה של אושוויץ ושאר המחנות היוו מחנות עבודה. לאושוויץ הגיעו משלוחים מכל אירופה הכבושה - מצרפת, יוון, צ'כוסלובקיה, גרמניה, הונגריה ומדינות נוספות. לא רק יהודים, אלא גם כ 20,000- צוענים גורשו לבירקנאו. רובם הגדול נרצחו בתאי הגזים. כמה מאות אסירים פוליטיים פולנים נרצחו אף הם בתאי הגזים. אלה שלא נשלחו לתאי הגזים הועברו תחילה לחלק של המחנה שנקרא "הסגר". לפני כן עברו תהליך בו נלקחו מהם בגדיהם, שערם גולח, גברים ונשים כאחד, והם קבלו חליפות פסים של אסירים. ב"הסגר" יכול היה אסיר לשרוד כמה שבועות בלבד. תוחלת חיים ממוצעת של אסיר במחנה העבודה ארכה כמה חודשים. לאחר פרק זמן כזה הפכו אסירים למה שכונה בעגת המחנה "מוזלמנים" כלומר : אנשים השרויים באפיסת כוחות ובחולשה כללית, עד שבקושי היו מסוגלים לזוז ולהגיב לסביבתם. מרבית האסירים ניסו לצאת מן "ההסגר" במהירות הרבה ביותר. רבים מהם נשלחו למחנות משנה או למחנות ריכוז אחרים. בעוזבם את "ההסגר" למחנות העבודה, נרשמו האסירים ומספר קועקע על אמת ידם השמאלית. כך עשו גם לאסירים שנשלחו ישירות לאושוויץ.1 האסירים סבלו מחרפת רעב קשה ומי שרצה לשרוד חייב היה להבריח מזון או לרכוש מזון תמורת חפצים מוברחים שהצליח להחביא. בנוסף לרעב הקשה סבלו האסירים ממגפות של טיפוס, שחפת, כינים, זיהומים ובעיות מעיים, עקב התזונה הגרועה. אסירי המחנה שוכנו בצריפים עצומים, שכונו בלוקים, כשבכל בלוק שכנו כ 1,000- אסירים. בבלוקים שכבו האסירים על דרגשי עץ, שנבנו בכמה קומות ובצפיפות נוראית. נוסף לאותם שנבחרו בסלקציה לעבודה, הייתה עוד קבוצה קטנה, שבינתיים ניצלה ממוות. אלה היו הקורבנות שנבחרו לניסויים רפואיים. רבים מאותם ניסויים נערכו על גופם של יהודים מיוון.
23 בניסויים אלה עיקרו נשים יהודיות, ונערכו ניסויים גם בנשים הרות, גמדים, בתאומים ובילדים. בראש מערכת הרופאים שערכו ניסויים אלה עמד יוזף מנגלה, שקיבל את הכינוי "השטן מאושוויץ". ההתנגדות למרות התנאים החמורים והקשים ביותר, גילו האסירים התנגדות בצורות שונות. הצורה השכיחה ביותר הייתה העזרה ההדדית. ואולם היו מקרים של התנגדות פיסית וחבלה. צורה נפוצה מאוד של התנגדת הייתה בריחה 667 : אסירים, רובם פולנים, רוסים ויהודים, ברחו בתנאים הקשים ביותר. אולם 270 מהבורחים נתפסו לא הרחק מהמחנה והוצאו להורג. ב 7- באוקטובר 1944 מרדו אסירי הזונדרקומנדו והרסו לפחות תא גזים אחד. כל משתתפי המרד נפלו בקרב. אחרי המרד גילו אנשי הס"ס קבוצה של נשים ממחנה מונוביץ, בהנהגתה של רוזה רובוטה, שהבריחה לאנשי הזונדרקומנדו את חומרי הנפץ למרד. ארבע מהנשים הללו הוצאו להורג, ביניהן רובוטה. לפני המרד עשו אנשי הזונדרקומנדו פעולת התנגדות חשובה מאוד. חלק מהם התחילו לרשום יומנים ובהם תיארו בפירוט את אירועי המחנה. היומנים הוסתרו מתחת לאדמה. אחרי המלחמה נתגלו היומנים ונתנו תיעוד משמעותי ומזעזע אודות מעשי הנאצים באושוויץ. מיד לאחר המרד נבלם הרצח בתאי הגזים והימלר פקד להרוס את המשרפות. בחודשים נובמבר דצמבר 1944 פורקו המתקנים הטכניים של תאי הגזים ומשרפות 1 ו,2- כדי שאפשר יהיה להעבירם למחנה גרוס רוזן. הוקמו יחידות מיוחדות שתפקידן הי לנקות את בורות המשרפות ולמלא אותם באפר אדם מהמשרפות, לכסות באדמה ולזרוע בה דשא. כמה מן המחסנים שהכילו את החפצים שנלקחו מהיהודים רוקנו בחיפזון מתכולתם, חפצי ערך נשלחו לגרמניה והשאר הושמד. מנהיגים יהודיים בעולם החופשי דרשו מבעלות הברית שיפציצו את אושוויץ. צעד כזה היה מונע, אולי, את רציחת ההמונים. אף אחת מבעלות הברית לא עשתה דבר כדי לעצור את רצח ההמונים באושוויץ. אף תא גזים לא הושמד בידי מטוסי בעלות הברית. באמצע ינואר 1945 החל הצבא הסובייטי במתקפה לכיוון קראקוב ואושוויץ. הנאצים החלו בנסיגה חפוזה 58,000. האסירים, רובם יהודים, נשלחו אל מחוץ למחנה ב"צעדת המוות". רוב הצועדים נספו במהלך הצעדה, אחרים נרצחו כבר לפני צאתם את המחנה. בשעות אחר הצהריים של ה 27- בינואר 1945 נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ. הם מצאו בבירקנאו את גופותיהם של 600 אסירים, שנרצחו בידי הנאצים שעות ספורות לפני שחרור המחנה. ביום השחרור נמצאו באושוויץ 7,650 אסירים חולים ובאפיסת כוחות. אושוויץ הייתה בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנשות. מספר היהודים שנרצחו בתאי הגזים של בירקנאו נאמד בקרוב למיליון וחצי גברים, נשים וטף. שער הכניסה למחנה בירקנאו שער הקשת\ אייל לוין להיכנס בשער הקשת שמיליונים נכנסו בו מבלי שיצאו עוד לעולם. ללכת על מסילות הרכבת שקרונות עמוסי קורבן אדם התגלגלו עליהן אל דרך ממנה אין שבים. לפסוע על הרציף שבו אגודלו של יוסף מנגלה קבע גורל של עם. לחצות את הגדרות שהחשמל שהוזרם בהן עזר לכמה יהודים לקרב את קיצם. לומר קדיש בעברית על חורבן הקרמטוריום שמשפחות צעדו בו אל אבדון. ולדעת שלמרות ואף על כל אנחנו כאן.
24 קרקוב בירתה המלכותית וההיסטורית של פולין והעיר השלישית בגדלה אחרי ורשה ולודז'. שמשה מאז המאה ה 8 - כצומת מרכזי של שבט הויסלאנים. ב 1038 - נעשתה לבירת ממלכת בית פיאסט, משפחת המלוכה הפולנית הראשונה. קרקוב נהרסה בפלישת המונגולים במאה ה,13 - אך מיד אחר כך הוחל בשיקומה, שנמשך גם במאה ה, 14 - ע"י קז'ימייז' הגדול. העיר ירדה מגדולתה עם מעבר הבירה לורשה בסוף המאה ה.16- בתקופת השלטון האוסטרי הייתה לא אחת מוקד למרידות לאומיות פולניות נגד הכובשים. ב 1867 - זכתה העיר, עם גליציה כולה, לאוטונומיה במסגרת הקיסרות האוסטרו - הונגרית וחזרה להיות מרכז תרבות ופעילות. בתקופת הכיבוש הנאצי, במלחמת העולם השניה, שמשה העיר כבירת הגנרל - גוברנמן )מנהל הכיבוש הנאצי( ומקום מושבו של מושל פולין, האנס פראנק. במהלך המלחמה העיר כמעט לא נפגעה, כנראה בזכות הדר המלכות ובעזרת המזל. ראשוני היהודים שהגיעו לקראקוב כבר במאה ה 12 - היו פליטים ממערב ודרום אירופה. מדיניותו האוהדת של קז'ימייז' הגדול אפשרה את גידולה ושגשוגה של הקהילה היהודית, אך בסוף המאה ה - 15 גורשו היהודים מן העיר. רובם ככולם עברו לעיר השכנה, קז'ימייז', שנקראה על - שם המלך האוהד. כאן חיו ברובע נפרד שנעשה מקלט ומרכז ליהודים מכל רחבי אירופה, אשר הטביעו את חותמם על כל העיר. מסוף המאה ה 18 - סופחה קז'מייז' לקראקוב ועם האוטונומיה, שניתנה ע"י האוסטרים באמצע המאה ה,19 - נעשו יהודי גליציה וקרקוב לאזרחים שווי זכויות וחובות. בפרוץ מלחמת העולם השניה מנתה, כאמור, הקהילה בעיר 60,000 נפש, אשר תחילה גורשו מהעיר, אך במרץ 1941 נסגר הגטו ובו 15,000 יהודים. אחר כך גדל מספרם ל. 21,000 - במהלך 1942 נשלחו רובם למחנה ההשמדה בלז'ץ. במרץ 1943 חוסל הגטו סופית. חלק מהאנשים נשלחו למחנה העבודה פלאשוב והיתר נשלחו לאושוויץ. בגטו פעלה מחתרת אי"ל, שנקטה במדיניות של התקפות על הגרמנים מחוץ לגטו, כדי לא לסבך את הגטו. רב חברי המחתרת נתפסו ונפלו בסוף 1942 ובמהלך.1943 כיום חיים בקרקוב כ 800,000 - נפש. בעיר קהילה יהודית קטנה, המונה כמה מאות, לעומת 60,000 נפש, שמנתה הקהילה ערב המלחמה.
25 מרקובה מיקום : הכפר מרקובה שוכן בגליציה - מזרחית לעיר זמושז', ודרומית לעיר לנצוט'. תיאור המקום : כפר קטן )שגדל מאז מלחמת העולם השניה( השוכן במרחק לא רב מן העיר לנצוט. משפחת אולם ) (Ulm מהכפר מרקובה החביאה בביתה במהלך המלחמה שתי משפחות יהודיות. בחודש מרץ,1944 כנראה לאחר הלשנה, הגרמנים גילו את המסתתרים והרגו אותם. הגרמנים לא הסתפקו בזה. ויקטוריה אולם, שהיתה בהריון ובעלה יוסף נרצחו אף הם "למען יראו וייראו". בנוסף רצחו הגרמנים במקום את ששת ילדי משפחת אולם. גם בידוובנה היו תושבים מועטים שהסתירו והגנו על היהודים במהלך הטבח. הסביבה החברתית הרצחנית בעיירה לא יכלה לסבול אצילות זו וחלק מאותם מצילים נאלצו לעקור מביתם במשך השנים בשל לחצי החברה המקומית. בבואנו לדבר על שכנות במלחמת העולם השניה עלינו לזכור שהיו גם שכנים רבים דוגמת ויקטוריה ויוסף אולם. רבים מהם סיכנו ביודעין את חייהם. חלקם שילם בנידוי וחלקם שילם בחייהם ובחיי בני משפחתם על מעשי אצילות הנפש שלהם. מעורר מחשבה האם אנחנו יכולים להיות שכנים כאלה.. לאחר ששים שנים פשעי ידוובנה עלו לפני השטח ועוררו דיון ציבורי נוקב למדי בפולין, ויכוח שטרם הסתיים. חלק מהדיון התעורר בעקבות חקירות ועדויות שהוסתרו במשך שנים. במלאת שישים שנים לרצח, ב 10- ביולי,2001 נערך טקס לגילוי האנדרטה בידוובנה וטקס נוסף בבית הכנסת "נוז`יק" בורשה בו הממסד הפולני ביקש סליחה מהקורבנות ובני משפחותיהם. "אנו יודעים בוודאות כי בין הרודפים והרוצחים היו אף פולנים. כאן בידוובנה, אזרחים של הרפובליקה הפולנית מתו בידי אזרחים אחרים ) (... בשל פשע זה אנו מתחננים לסליחת צללי הקורבנות ובני משפחותיהם. אני מתנצל כאן כיום, כאזרח וכנשיא של הרפובליקה הפולנית. אני מתנצל בשמי ובשם כל הפולנים שמצפונם נחרד בשל הפשע, המאמינים כי לא ניתן להיות גאה בגדולת ההיסטוריה הפולנית, מבלי להרגיש, בה בעת, בכאב ובבושה על מעשי הרשע אותם ביצעו פולנים כנגד אחרים". )מדברי נשיא פולין אלכסנדר קבשנייבסקי במלאות 60 שנים לטבח ידוובנה (.
26 אורט גבעתיים סיור לימודי בפולין 4-10.8.2009 תלמיד / ה יקר / ה ) אנא השאר טופס זה לידיעת בני ביתך( חשוב לזכור : נא לא לשכוח לקחת עמך דרכון )נא לוודא שתוקף הדרכון הוא 6 חודשים מתאריך היציאה( הערות חשובות : משקל המזוודה לא יעלה על 20 ק"ג. כרטיסי הטיסה הינם אלקטרונים. במקרה וייגרם נזק כלשהו למזוודה, יש למלא טופס נזק בשדה התעופה בלבד. בטיסת הלוך יש למלא טופס בוארשה, בחזור בנתב"ג ). טפסים אשר לא ימולאו כנדרש לא יטופלו(. במקרה של גניבה : דאג לאישור משטרתי ממשטרת פולין. במקרה של טיפול רפואי : דאג לקבל קבלות עבור תשלום ודיאגנוזה רפואית )הביטוח כלול בתשלום(. הודע לקרוביך כי תאריך החזרה הוא *. 10.8.09 שעת נחיתה סופית ניתן לברר בטלפון.03-9723333 : יש וחלים שינויים במסלול ו / או בטיסות, משרדנו יעדכן את האתר בגלילת החדשות, ובכך יאפשר להורי התלמידים להיות מעודכנים בכל בכתובת : רגע נתון. אי לכך אנו ממליצים להיכנס לאתר,.1.2.3.4.5.6.7.8 www.academy.co.il להלן פרטי המלונות : תאריך העיר 4-5.8.09 5-6.8.09 6-9.8.09 9-10.8.09 Warszawa Lublin Krakow Warszawa שם המלון Novotel Centrum Europa Best Western Novotel Centrum טלפון פקס 00-48-22-6250476 00-48-81-5350304 00-48-12-3763701 00-48-22-6250476 00-48-22-6210271 00-48-81-5350303 00-48-12-3763709 00-48-22-6210271 להלן פרטי הטיסות : ARRIVAL TIME 09:00 04:35 DEPARTURE TIME 06:00 22:40 DATE 04.8.2009 10.8.2009 FLIGHT LO152 LO153 TO FROM Warszawa Tel-Aviv Tel-Aviv Warszawa נחיתה ב 11.8.2009- לפנות בוקר אנו מאחלים לך נסיעה טובה ומסע מוצלח!!!
27 כללי התנהגות וציוד למסע זכרו! אין זה טיול בית ספר למדינה אחרת אלא שליחות, עליה לרגל לאותם המקומות בהם נרצחו יהודים. הנכם מייצגים את מדינת ישראל את בית הספר ואת עצמכם, דבר המחייב אתכם להקפיד באופן מיוחד על התנהגות נאותה כיחידים וכקבוצה. יש לזכור שאנו אורחים על אדמת פולין, אין להראות יחס של עליונות או זלזול בשום צורה שהיא. הנחיות כלליות :.1 הדיוק בלוח הזמנים חשוב ביותר, כל איחור יגרום לשיבושים בתוכנית..2 שימרו על רכושכם, על רכושם של חברי המשלחת האחרים ועל רכוש ציבורי..3 שימרו על הניקיון : באוטובוס, במלון ובכל אתר בו נבקר..4 שימרו על הכללים והמנהגים המקובלים בכל מקום בו נבקר, וכבדו אותם..5 הקפידו על ביצוע הוראות הביטחון, אותם קיבלנו מקב"ט משרד הביטחון..6 דווח למורה האחראי על כל בעיה בה אתה נתקל..7 חשוב לשמור על קשר עם הבית. עשו זאת בשעות הערב לאחר ההגעה למלונות..8 אסור לרכוש, להביא ולהשתמש בשום פנים ואופן במשקאות אלכוהוליים, או חומרים אחרים. בנחיתה בפולין :.1 כל חברי המשלחת יתרכזו במקום אחד כדי למנוע עיכובים מיותרים בשטח הטרמינל.2 לא תבוצע החלפת כספים בשדה התעופה. מומלץ להביא שטרות של 20 /10 דולר / יורו בסה"כ כ - 200 דולר..3 היציאה מהטרמינל תהיה רק בהנחיית איש הביטחון הישראלי, וכל המשלחת תצא יחד. במלון : 1 לאחר קבלת המפתח התארגנו בחדרים דווחו מיד למורה אם יש נזקים בחדר. יש לבדוק תקינות הציוד )כולל בשירותים, שטיחים, מגבות וכו'( ולדווח מיד על כל ציוד לא תקין. אם לא תדווח תחויב בתשלום עבור הנזקים ). גם אם אינכם אשמים בנזק(. 2 אם יש בטלוויזיה ערוצים בתשלום אל תשתמשו בהם! 3 שיחות טלפון מהחדר אל מחוץ למלון יקרות מאד. אפשר לקנות בקבלה כרטיס טלפון. 4 אין לצאת מהמלון עם מפתח החדר, השאירו אותו בקבלה. איבוד מפתח עולה כסף רב. 5 אין להחביא חפצים : ארנק, דרכון וכו' מתחת למזרן או לכרית. 6 לפני פינוי החדר בידקו אם לא השארתם חפצים. 7 הקפידו על שקט במלון. זכרו מתארחים בו אורחים נוספים. 8 יש להימנע מישיבה על הרצפה ומחסימת מסדרונות ומעברים, וכן מהפיכת הלובי של בית המלון לאולם התכנסות לשיחות קבוצתיות ולערבי הוויי. 9 חל איסור מוחלט להיכנס לבר, לבלות במועדון הלילה או בקזינו ולהשתמש במתקני ההימורים הנמצאים בבתי המלון..10 אין להחליף חדרים במלון, או להעביר ציוד מחדר לחדר. כל פריט, ציוד שהועבר מחדר לחדר )מגבת, שמיכה וכו'( ולא הוחזר בבוקר לחדר המתאים יחויב בתשלום..11 אין לצאת מחוץ למלון באוטובוס :.1 האוטובוס נועד לשרותינו ולרווחתנו שימרו על הניקיון ועל התנהגות תרבותית. דאגו לזרוק פסולת לפחים כדי שיהיה נעים לכולנו..2 התחשבו בבקשותיהם של האחרים וברגשותיהם..3 מושבים ראשונים מיועדים למאבטח, צוות המורים ולמדריכים..4 וודאו שלא השארתם חפצים באוטובוס..5 חברי המשלחת לא יעלו לאוטובוס או ירדו ממנו לפני קבלת אישור מהמאבטח. במהלך הסיורים :.1 הישמעו להוראות המדריכים, המורים והקב"ט..2 הישארו תמיד במסגרת הקבוצה..3 באתרים בהם נבקר, יש ללבוש מכנסיים ארוכים וחולצות צנועות - אין ללבוש גופיות או חולצות בטן. לבנים כיפה בכל עת..4 בטקסים חובה ללבוש את חולצת המשלחת או חולצה לבנה..5 אין להתבלט כישראלים, אין לעורר סערות, יש להשתלב עם שאר המטיילים. יש לכבד את המדינה המארחת ואת אזרחיה ולהתנהג בנימוס ובדרך ארץ כלפי האנשים ברחוב..6 יש להימנע מהתנהגות הפגנתית, כגון תהלוכות ומצעדים ברחובות הערים בליווי שירה ודגלים, הנתפסים בעיני הפולנים כשחצנות וכהתגרות..7 בזמן הביקור באתרים הממוקמים בלב אזורי מגורים יש להקפיד שלא להפריע לתושבי המקום ולא להרעיש או לחסום את התנועה קניות : בזמן הסיור החופשי והקניות יש לנוע בקבוצות של שלושה תלמידים לפחות ואין ללבוש את חולצת המשלחת.
28 נוהל התנהגות במקרה של הליכה לאיבוד.1 המתן במקום זמן סביר עד שיבחינו בהיעדרותך וישובו לאסוף אותך..2 התקשר לאחראי בטלפון ) אם אפשר(..3 לאחר זמן סביר קח מונית וחזור למלון. הודע בטלפון לאחראי המסע על הגיעך למלון..4 אל תנסה לחפש את הקבוצה..5 אל תעשה טיולים פרטיים. רשימת ציוד מומלצת למסע : פאוץ' נסתר לדרכון וכסף )תמיד עליכם!(. בתיק הגב : חוברת המסע עם רשימת בתי המלון והטלפונים, דגל, כובע, כיפה, מעיל רוח, חולצת משלחת, מטריה מתקפלת )חשוב מאוד(, קרם הגנה, אלתוש, נייר טואלט, תחבושות היגייניות / טמפונים, שפתון לחות, אוכל ליום הראשון )סנדוויצ'ים, פירות, ממתקים(, מומלץ גם סט בגדים אחד וכלי רחצה )אם המזוודה לא מגיעה(, גפרורים, נרות זיכרון ),(5-10 כלי כתיבה, פנקס - לניהול יומן מסע. שמות קרובי משפחה שנרצחו בשואה. במזוודה : שתכלול תג ושם מוצמדים אליה)עד 20 ק"ג על כל משקל עודף תחויבו בתשלום, והרבה!( בגדים : מזג האוויר דומה לקיץ. ייתכן יום חם ולכן חולצות קצרות אך ייתכנו גם גשמים ולכן מעיל רוח ומטריה. בגדים לערב שבת. מגבת, פנס, כלי רחצה, מנות חמות, תרמוס קטן, מידנית, שעון מעורר, תרופות אישיות לכאב ראש, סוכריות מציצה לכאב גרון, פלסטרים וכד'. בנוסף : מצלמה / מצלמת וידאו / כלי נגינה.
29 מילים שימושיות בפולנית שכדאי לדעת אולי אומצה איפה מוֹ ז'ה קוֹט לט ג ד ז'י ה לא לאט לחם נ י ה פּוֹוֹלי כ לבּ איש )אדון( אישה )גברת( פּן פּנ י לילה לילה טוב אמבטיה אתמול ו אנ ה צוֹר אי ו מה זה? מה השעה נוֹץ דוֹבראנוֹצ' צ'וֹ טוֹ י אסט? גוֹד זינ ה? טוֹרה ק בבקשה בוקר רוֹשה פּ ראנוֹ מודיעין מחר אינפורמאציה יוּתרוֹ בוקר טוב ביצה ביצה קשה בית - דואר דוֹב רי יאן ד ז' י י קוֹ וורדוֹ י י קוֹ נ ה ט פּוֹצ' טה מחרתיים מוכרח / ה מים מסעדה יוּט שה פּוֹו מוּשה ווֹדה רסטאוראציה בית - חולים בית - כנסת פּיטאל ש סינ גוֹג ה מעט מרק מאלוֹ זוּפּה בית - עלמין בית - קפה צ מנ טש קאוּיארנ י ה משטרה נהג פוליצי ה ירוֹבנ יק ק בסדר / טוב ברצון דוֹב ז'ה נטנ י אה ח סוכר סליחה צוּקי ר רשפּרשם פּ בשר גבינה מי נ סוֹ סר לוֹדי יבּה ר סלח / י עוף עזרה עיריה לי ויבצ'מי קוּרה צריך / ה צ'יפס פּוֹט שבוּי ה יט קי פּר זהירות זה שלי ינוּטה מ אוֹן אוֹנ ה ישי ד ז'יש, ד ז' אווג ה אסט מוֹי ה טוֹ י עיר עתיקה ערב טוב פּוֹמוּץ יס ט ראט מ ג יאַסטוֹ ס ט רה מ יאצ'וֹר דוֹב רי ו קקאו קפה קקאו קאווה חדר חלב פּוֹקוּי מ לקוֹ רגע רוצה חוּיל צ קה חצ'יאובים חנות חשבון קלפּ ס רכוֹנ ק יכול יציאה מוֹג ה וייסצ'יאיה שוק שלום / להת' שעה תה רינ ק ידז נ י ה דוֹב גוֹד זינ ה ח ר בּ טה כן טק תודה ד ז'י נ קוּי ה כניסה וייסצ'יאיה תודה רבה ארזוֹ ד ז'י נ קוּי ה בּ גלידה דג דקה הוא היא היום
30 דף קשר - מסע לפולין תשס"ט שם סמואל טל קרסין אלכס שטוסר אריאלה אברמוביץ עידן אלברג כרמן אסנטה מיטל ארנפד אביב בהר מיכאל בוזגלו דניאל בן יעקב אור בן יעקב נוי גביזון ספיר גולדנברג נופר גרשון שון וורבל בר ויסרברג דניאל ונגר טל טורונטו נדב יהושע נוי כרמלי סתיו לאונר ירדן לביא אסף מורן רועי מרקוביץ חן נברו קורל נוי עומר ניסן דנה נמדר פלג סלם דניאל פוס עידן פיינטוך דניאל פיינטוך סטפן צינצנטוס אל קולבי יערה קוצר בר רבינוביץ דור רוזנטל דן רון דור ריש רוני שנהב שחף שקד עמית ששון שלי תדמור ליעד תדמור שירלי טלפון בית 03-5732115 077-7114738 077-5401414 03-5713715 03-7312561 03-7312561 03-5731365 03-5730941 03-5731911 03-7321739 03-7314329 03-7320365 077-7571217 03-5735114 03-7329797 03-7314143 03-7322330 03-7318305 03-5712642 077-7107107 03-5719827 03-5714634 03-7324594 03-7322366 03-5732012 03-5732012 03-7316789 03-5730245 03-5716073 03-5730985 03-7311960 03-5713233 03-7319132 03-5712963 03-5731924 03-7313862 03-7323410 נייד 052-2569577 054-4494595 054-4483132 050-2117721 050-8554122 050-8110060 054-6502075 054-8048702 054-5521922 052-6572726 052-6572725 050-2223339 054-5790789 054-3099778 054-6464425 052-5584047 052-6504564 050-3323903 052-4558996 054-6664230 054-7234914 054-6881506 054-3065052 054-3053456 052-5950277 054-8077620 054-7665507 050-8801353 052-3145757 052-3145353 054-4731707 054-6565052 054-2335288 054-4425999 054-5806021 054-3002278 050-9100583 050-3510955 054-4235423 050-2024816 054-5223266 054-5899139
31 שירון הטקסים אושוויץ : אפר ואבק מקיץ אל חלום מילים : יעקב גלעד לחן : יהודה פוליקר מילים : ברוך פרידלנד לחן : ברוך פרידלנד יום אביב ריחות לילך בין חורבות העיר שלך יום יפה לדוג בנהר בתוכי הלב נשבר שוב, כמו מקיץ אל חלום מתחמק מן האור מגשש בין כתלי החזון ערפילי כחלב כשל חולם מאוכזב המכווץ אישוניו - שם הייתה ואינה ילדותך, אישה קטנה אנשים שאיש לא מכיר, אין אפילו בית שיזכיר ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת? לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק קחי מעיל, יהיה לך קר כסף כיס גביש סוכר אם יהיו קשים הימים הזכרי בי לפעמים ואם זה עוד מסע נואש אל הצריף אל המגרש במסילת העיר הישנה איש לא יחכה בתחנה ואם את נוסעת... מי ימתיק לילותיך מי יקשיב לבכייך מי ישמור צעדיך בדרכך לאן את נוסעת... קחי מעיל, יהיה לך קר. אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך עד כלות רגלי בחוליי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור... שוב בהמיה רחוקה כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור כטאבו על כתפי אם אותי תבכי - אל תבכה, אני בוכה בשבילך... אל הרוח אל המים אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך עד אליך עד לאופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק... אל תפנה אל תבכה אל תכבה...
32 דמעות של מלאכים לחן : יוני רכטר דמעות של מלאכים דמעות שקטות דמעות יפות ועצבות זולגות באופק דמעות ומחפשות מהן מבקשות. פזמון כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר, עצוב לנו יותר... דמעות של מלאכים מדוע הם בוכים המלאכים אולי בגלל שזה לא קל להיות מלאך בעולם עצוב כל כך. פזמון וגם אנחנו כאן רוצים לבכות, לבכות איתם מה לעשות רוצים לבכות אך הדמעות אינן יורדות הדמעות אינן יורדות
33 ורשה : מקום לדאגה מילים : יהונתן גפן לחן : מתי כספי בקצה השמים ובסוף המדבר יש מקום רחוק מלא פרחי בר מקום קטן עלוב ומשוגע מקום רחוק מקום לדאגה אומרים שם מה שיקרה וחושבים על כל מה שקרה אלוקים שם יושב ורואה ושומר על כל מה שברא אסור לקטוף את פרחי הגן אסור לקטוף את פרחי הגן ודואג, ודואג נורא בקצה השמים בסוף המדבר יש מקום רחוק מלא פרחי בר מקום קטן עלוב ומשוגע מקום רחוק מקום לדאגה אומרים שם מה שיקרה וחושבים על כל מה שקרה אלוקים שם יושב ורואה ושומר על כל מה שברא אסור לקטוף את פרחי הגן אסור לקטוף את פרחי הגן ודואג, ודואג נורא כמו צמח בר ביצוע : חוה אלברשטיין מילים : רחל שפירא לחן : נחצ'ה היימן מחר, אני אהיה כה רחוקה אל תחפשו אותי מי שידע למחול - ימחל לי על אהבתי, הזמן ישקיט הכל אני הולכת לדרכי. זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם - מן המדבר. והוא יבין - אני חייתי ביניכם כמו צמח בר. אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי. הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי, רציתי לנחם - אבל מרדה בי תשוקתי. היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי. היו, היו ערבי געגועים היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר. רקמה אנושית אחת מילים : מוטי המר לחן : מוטי המר כשאמות, משהו ממני, משהו ממני ימות בך, ימות בך. כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי ימות איתך, ימות איתך. כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע את האיבה, אם רק נדע. אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו )אם נדע להשקיט( על אף עלבוננו, לומר סליחה. אם נדע להתחיל מהתחלה. כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו
34 מיידנק : הליכה לקיסריה מילים : חנה סנש לחן : דוד זהבי אלי, אלי שלא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם. החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם.. גן נעול ביצוע : רן דנקר ואניה בוקשטיין מילים : רחל לחן : שוקי שוקי מי אתה? מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות? ועיניים, אך תמתנה רגע, והנה שפלו כבר נבוכות גן נעול - לא שביל אליו לא דרך. גן נעול - אדם. גן נעול. האלך לי, או אכה בסלע עד זוב דם בואי אמא ביצוע : אריק איינשטיין מילים : לאה נאור לחן : יוני רכטר כל האור מזמן הלך לו, אל תלכי פתאום גם את. בואי אמא, בואי אמא, בואי שבי איתי מעט. בעצים מכה הרוח, וידייך כה חמות. אל תלכי, ספרי לי אמא איך באים החלומות. אם פתאום מלאך יופיע, אל חדרי יבוא בלאט, בואי אמא, בואי אמא, ותיראי אותו גם את. לא, איני פוחד בחושך, ואיני רועד בכלל. בואי אמא, בואי אמא, שבי איתי עד שאגדל
35 טרבלינקה : החול יזכור לאורך הים חוה אלברשטיין מילים : נתן יונתן לחן : נחום היימן עופרה חזה מילים : איילה אשרוב לחן : איילה אשרוב החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר מזכרונם הוא לעולם לא ימחה ). לא ימחה( תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות תגיד לי למה אין אמת רק הזיות אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם. )הנעורים שבאו פתע אל סופם( כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה )ושחוק רפה( היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים ובית עלמין על הגבעות ושניים שחלפו דומם בין החצב והקברים והשיקמה ). והשיקמה( הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם. )הנעורים שבאו פתע אל סופם( לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך עם המוות אתה חי מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?!. לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איך... מקיץ אל חלום מילים : ברוך פרידלנד לחן : ברוך פרידלנד שוב, כמו מקיץ אל חלום מתחמק מן האור מגשש בין כתלי החזון ערפילי כחלב כשל חולם מאוכזב המכווץ אישוניו - אל תבכה, אני בוכה בשבילך אל תפנה, אני אצעד בשבילך עד כלות רגלי בחוליי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור... שוב, בהמיה רחוקה כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור כטאבו על כתפי אם אותי תבכי - אל תבכה, אני בוכה בשבילך... אל הרוח, אל המים, אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך, עד אליך, עד לאופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק... אל תפנה, אל תבכה, אל תכבה...
36 מרקובה : זכיתי לאהוב לכל איש יש שם עברי לידר מילים : עברי לידר לחן : עברי לידר חוה אלברשטיין מילים : זלדה מישקובסקי לחן : חנן יובל וכשהשמש נמחקת בשמיים והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב אני יודע שזכיתי לאהוב לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו וכשהרוח אחרי הצהריים היא מפזרת ענפים קטנים ובנתיים זה נעים אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב ואני יודע שזכיתי לאהוב אני יודע שזכיתי לאהוב וכשהשמש יוצאת מעל המים ומתחיל עוד יום אפור ובנתיים אין סיבה אז אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב אני יודע שזכיתי לאהוב אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב ואני יודע שזכיתי לאהוב לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיורונו לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו.
37 ה תּ קו ה / נפתלי הרץ - ימבר ימה כּ ל עוֹד בּ לּ בב פּנ הוֹמיּ ה, הוּדי פשׁ י נ ימה, וּל פ א תי מ ז רח, ק ד צוֹפיּ ה, עי ן ל ציּוֹן תנוּ, אָב דה תּ קו עוֹד ל א אַל פּי ם, ה תּ קו ה בּת שׁנוֹת אַר צנוּ, ל היוֹת עם ח פ שׁי בּ ירוּשׁ לי ם א רץ ציּוֹן ו דרך צלחה!
38 שמות המלונות בהם ומספרי הטלפון שלהם תאריך 4-5.8.09 5-6.8.09 6-9.8.09 9-10.8.09 העיר Warszawa Lublin Krakow Warszawa שם המלון Novotel Centrum Europa Best Western Novotel Centrum פקס 00-48-22-6250476 00-48-81-5350304 00-48-12-3763701 00-48-22-6250476 טלפון 00-48-22-6210271 00-48-81-5350303 00-48-12-3763709 00-48-22-6210271 מספר הטלפון של שגרירות ישראל בפולין 00480225970500- מספר הטלפון של אריאלה בפולין 00048508700542- מספר הטלפון של נירה נדלין )המדריכה( 0507671081- מספר הטלפון של טל סמואל 0522569577- מספר הטלפון של אלכס קרסין 054-4494595- *בתוך אתר ביה"ס נפתח פורום פולין אתם מוזמנים להיכנס לקבל דיווחים דרישות שלום ולהעביר הודעות